חשיבה תוצאתית היא הרציונל של ה- Coachingנהוג להבחין בין שתי צורות חשיבה עיקריות: חשיבה תהליכית, המתמקדת באופן הביצוע של הפעולה, זו השכיחה יותר, וחשיבה תוצאתית, המתמקדת בתוצאת הפעולה. מטבעה, חשיבה תהליכית מצומצמת יותר מחשיבה תוצאתית.
החשיבה התוצאתית, מביעה את הפוטנציאל לשיפור בתוצאות ובהישגים. כדי להשיג תוצאות רצויות ולהגשים מטרות ברמה האישית והמקצועית, נדרשת חשיבה אחרת, חשיבה תוצאתית. לשם כך, עלנו לאתר את התוצאות הנכונות ביותר בעזרת רמת הפשטה ומרחק בזמן. ככל שהתוצאה שאני מגדיר היא ברמת הפשטה גבוהה יותר ורחוקה יותר בזמן, כך אוכל להסיק בצורה טובה יותר מה הן הפעולות הנכונות ביותר שעליי לעשות בהווה.
החשיבה התוצאתית ככלי ניהולי השאלה המרכזית שבה עוסקת החשיבה התוצאתית היא: מהי המטרה שצריכה להנחותנו, ברמה החשיבתית, אשר תוביל אותנו במציאות לרמת ההצלחה האפשרית הגבוהה ביותר.
החשיבה התוצאתית, בעיקר ברמת הפרט, כוללת את ההיבט הרגשי, לכן התוצאה שאותה רוצה הפרט להשיג חייבת להיות מחוברת לתהליך רגשי פנימי. רק במקום בו מתרחש חיבור בין התוצאה לרגש, החשיבה התוצאתית הופכת להיות משמעותית.
חשיבה תוצאתית מנסה לשלב באופן מובנה פתרון שיצמצם את ההסתמכות על העבר, וזאת בעזרת "הפיכת" התוצאה העתידית לכלי, מודל ושיטה שיכוונו לתהליכי הביצוע הנכונים ביותר. כלומר, התוצאה עצמה מהווה כלי להשגתה, והיא המכוונת את המשאבים והתהליכים המיטביים שיביאו להשגתה.